מי אני ?
אמא של סוף וזוהרה, מיילדת מוסמכת.
גדלתי בירושלים ולמדתי עיצוב בבצלאל.
אחרי לידת בני הבכור התחיל המעבר שלי לעולם המיילדות , מתוך מפגש ישיר עם חווית הלידה ועם המערכת שבתוכה היא מתקיימת.
למדתי אחיות ועבדתי כאחות מיון בבית החולים בילינסון.
אלו היו שנים של למידה משמעותית על מצבי חירום, אחריות וקבלת החלטות תחת לחץ.
בהמשך למדתי גניקוסופיה, ליווי נשים בשערי החיים. שם התחילה להתגבש אצלי שאלה שמלווה אותי עד היום: למה אישה זקוקה בליווי בתהליכי החיים ?
התחלתי ללוות לידות בית בתור שוליית מיילדות- נחשפתי למודל של ליווי רציף בלידה, לפרדיגמה המיילדותית - שמבוססת על היכרות, אמון והקשבה לתהליך ולא רואה צורך לנהל אותו. סיימתי את לימודי המיילדות והתחלתי לעבוד בחדרי לידה - במעייני הישועה ולאחר מכן בלניאדו.
העבודה בתוך המערכת נתנה לי בסיס קליני רחב והיכרות עמוקה עם פרוטוקולים, נהלים ואופן קבלת החלטות אך לצד זה הלך והתחדד הפער בין מה שאני מאמינה בו לבין האופן שבו המערכת עובדת ומה שהיא מספקת לצד העבודה בבית החולים, הצטרפתי לצוות מיילדות בית במודל של ליווי הריון ולידה רציף.
ליידות ואקולוגיה
לאחר תקופת הקורונה פניתי ללימודי פרמקלצ’ר. שם נפתח עבורי רובד נוסף של הבנה על מערכות חיים אקולוגיה, אדמה וקשרים.
החיבור בין חשיבה אקולוגית ללידה הפך לציר משמעותי בעבודה שלי: ההבנה שלידה, כמו כל מערכת חיה, מתקיימת בתוך הקשרים, תלויה בתנאים, ומושפעת מהסביבה שבה היא מתרחשת. כיום אני כותבת וחוקרת את עולם הלידה והרפואה - מתוך הסתכלות מעמיקה על מערכות, יחסים וקהילה, מתוך רצון להרחיב את המבט על גוף, צורות ידע ופרדיגמות הלידה. אני פעילה בתנועה לחופש בחירה בלידה- יוצרת הכשרות וימי עיון עבור מיילדות ושאר מקצועות הלידה, וביוזמות קהילתיות שמבקשות להחזיר למרכז את הליווי הרציף, הקשר והאמון בתהליך הלידה.