בשלהי הקורונה הרגשתי שאני על סף קריסה. משהו בי כבר לא הצליח להחזיק את הקצב, את הצפיפות, את הניתוק. חיפשתי דרך לחזור לנשום.
נרשמתי לקורס פרמקלצ’ר.
פעם בשבוע נסעתי לחווה. ערבבתי קומפוסט, הסתכלתי על אדמה, על מערכות יחסים בין צמחים, בין מים, בין חרקים. לאט לאט חזרתי לנשום אוויר שלא עובר דרך מסכה.
פרמקלצ’ר מדברת על עיצוב מערכות שחיות בתוך קשר. לא מנסות לשלוט, אלא להתבונן ולהבין. לא לכפות, אלא לעבוד עם מה שיש.
היא מניחה הנחת יסוד פשוטה: מערכת בריאה היא מערכת שמבוססת על מגוון, על יחסים, על הקשבה.
בטבע, רבגוניות היא תנאי הכרחי ליציבות.
פוליקולטורה היא שפע של תפקידים, שפע של קשרים, שפע של אפשרויות. מערכת כזו יודעת להחזיק שינויים, להתאושש, להסתגל.
מונוקולטורה, לעומת זאת, היא אחידות. היא נראית יעילה מבחוץ, אבל בפנים היא שברירית.
כדי לקיים אותה נדרשת התערבות חיצונית תמידית- דשנים, ריסוסים, מכונות ושליטה.
לאורך זמן הקרקע נשחקת והמערכת נעשית תלויה וחלשה.
ככל שהעמקתי בזה, גם ההקבלה לעולמות הלידה נהיתה ברורה.
הפרדיגמה הרפואית של לידה פועלת בדפוס דומה לחקלאות תעשייתית.
אחידה, פרוטוקולית, מבוססת שליטה וניהול סיכונים.
היא מצמצמת מגוון, מצמצמת אפשרויות, ומבקשת לייצר תוצאה צפויה מתוך מערכת מורכבת וחיה.
ובתוך זה, הפרדיגמה המיילדותית, הקהילתית, היחסית , נדחקת החוצה. כמו זן מקומי- "זרע מורשת" שנעלם ונכחד.
בפועל, אישה שרוצה לבחור אחרת – ללדת מחוץ לבית חולים, או פשוט להתנהל אחרת בתוך המערכת, מגלה עד כמה המגוון מצומצם.
בתוך זה אפשר וכדאי לדמיין מציאות אחרת. מציאות שבה קיימות אלטרנטיבות. מציאות שבה בתי החולים מסכילים ומסכימים לקיים איתן יחסים סימביוטיים ולא להתתחרות איתן על משאבים.
במערכת כזו, העומס היה מתפזר. נשים היו יכולות לבחור, ולחוות לידות מיטיבות יותר. השחיקה בצוותים הייתה פוחתת ומודלים כלכליים חדשים, שוויוניים יותר, יכלו לצמוח ולשגשג.
דוגמא חיה למתח בין הגישות הוא נושא מרכזי הלידה.
למרות פסיקת בג״ץ שקבעה כי ראוי שיוקמו מרכזי לידה עצמאיים, משרד הבריאות בחר להוציא חוזר נוקשה ומגביל כזה שבפועל מונע את הקמתם.
כדי שהמערכות הקיימות בעולמות הלידה יוכלו להחלים ולהשתקם, לא מספיק עוד תיקון קטן.
נדרשת הסתכלות אחרת לגמרי. כזו שמבינה שמערכות חיות לא שורדות דרך שליטה, אלא דרך קשר.
הסתכלות רחבה, הוליסטית, שמחברת בין כל הנקודות ומוכנה להחזיק גם את טובת המערכת, וגם את טובת האישה והתינוק.
ומעל הכל הבנה פשוטה, כמעט מובנת מאליה בטבע- שהכל קשור בהכל.